גז"ד למורשע בעבירות איומים והצתה כלפי בני העדה האתיופית על רקע גזעני

הנאשם, יליד 76', הודה במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום אשר תוקן בעבירות של איומים (3 עבירות)- לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) והצתה (שתי עבירות) לפי סעיף 448 לחוק העונשין.

1.         עובדות כתב האישום המתוקן, המחזיק שלושה פרטי אישום

א. אם הנאשם מתגוררת ברח' *********ב****, בבניין בו מתגוררים גם דיירים בני העדה האתיופית (להלן בהתאמה: הבניין והדיירים).

בתאריך 10/5/11 הניח הנאשם כסאות, שולחן וקרשים בכניסה לבנין, הצית אותם, וניסה למנוע מדיירי הבניין לכבות את השריפה, באיימו עליהם: "אני אביא סכין ואני אגמור אתכם... יא סודנים, אני אשרוף אתכם, אני אראה לכם מה זה". במעשיו האמורים, שילח הנאשם אש במזיד בדבר לא לו, ואיים על הדיירים שלא כדין בפגיעה שלא כדין בגופם ובחייהם בכוונה להפחידם או להקניטם. (להלן: האירוע הראשון).

ב. בתאריך 16/6/12 בשעה 22:30 הגיע הנאשם לבניין ואיים על הדיירים, באומרו: "אתיופים אני אעלה אתכם באש". במעשיו האמורים, איים על דיירי הבניין שלא כדין בפגיעה שלא כדין בגופן ובחייהם בכוונה להפחידם או להקניטם. (להלן: האירוע השני).

ג. בתאריך 8/7/12 בשעה 23:30, הצית הנאשם באמצעות מצית גלגל שמאלי אחורי של רכב מסוג סובארו אימפרזה כסופה מ.ר. 73-669-58 (להלן: הרכב), השייך לגשאו גובזה (להלן: המתלונן), ואשר חנה בחניית הבנין,  וכן פח זבל השייך לעיריית חיפה והמשמש את הבניין (להלן: פח הזבל). הדיירים אשר הבחינו בשריפה כיבו אותה, ואילו הנאשם נמלט ואיים עליהם באומרו: "אני אשרוף את כל האתיופים בבניין". כתוצאה מההצתה, נשרף פח הזבל, פח הרכב הושחר, וכן ניזוק הגלגל האחורי השמאלי וכיסויו. המתלונן שילם 150 ש"ח עבור תיקון הגלגל וכיסוי הגלגל.

במעשיו האמורים שילח הנאשם אש במזיד בדבר לא לו, איים על הדיירים שלא כדין בפגיעה שלא כדין בגופם ובחייהם בכוונה להפחידם או להקניטם. (להלן: האירוע השלישי).

ראיות לעונש.

2.         הרשעות קודמות.

בעברו של הנאשם בן ה- 37, עבירות אלימות רבות משנת 93' - 10', עוד בהיותו קטין, בהמשך הורשע בתקיפה הגורמת חבלה ממש, תקיפת שוטר,איומים, החזקת סכין או אגרופן, העלבת עובד ציבור, התנהגות פרועה במקום ציבורי, וכן בהחזקת מקום להימורים, אך מעולם לא ריצה מאסר בפועל. בגין העבירות האחרונות משנת 10' - איומים והחזקת סכין או אגרופן - נשפט ביום 21/4/10 למאסר על תנאי  שאינו בר הפעלה ולהתחייבות.

3.         תסקיר של שירות המבחן.

א. קצינת המבחן, אשר סקרה את נסיבותיו האישיות של הנאשם בן ה-37, נשוי מזה כארבע שנים לאשה צעירה בת 23, ואב לשתי בנות, הנתון במעצר בית עם איזוק אלקטרוני, בבית אחותו בקרית אתא. לנאשם אם וחמישה אחים, ואביו נפטר. הנאשם מסר כי מגיל 16 עבד בעבודות מזדמנות, וכי על אף שהתגייס לצבא, שוחרר כעבור חודשיים בשל חוסר התאמה. לדבריו, היה מפרנס יחיד, ולאשתו חובות רבים בהוצאה לפועל בהיקף של כ-200,000 ש"ח וכן חוב למל"ל. הנאשם נעזר בעבר באמו, שעבדה בנקיון, ואילו אביו היה אלכוהוליסט והתפרנס מקצבת נכות.

מדיווח של לשכת הרווחה עולה כי אשת הנאשם פנתה מספר פעמים לרשויות הרווחה בתלונות על אלימות מילולית של הנאשם כלפיה, עברה לגור עם אמה, אך לבסוף חזרה אליו. לדברי הנאשם, לאחר מעצרו, על רקע מצבן הכלכלי הקשה, נאלצו אשתו ובנותיו לפנות את דירתם השכורה ועברו להתגורר בבית אביה. לאחרונה, עזבה אותו אשתו, עברה להתגורר עם אחר, והודיעה כי לא תאפשר לו לראות את בנותיו.

קצינת המבחן למדה מהנאשם כי הוא אלכוהוליסט וכי הוא זקוק לטיפול, על אף שבמסגרת חקירת המעצר שערכו בעניינו - ובעקבותיה שוחרר למעצר בית עם איזוק אלקטרוני - הכחיש הנאשם התמכרות או תלות באלכוהול ושלל נזקקות טיפולית. הנאשם הופנה ליחידה לטיפול בהתמכרויות, הביע נכונות לטיפול, ומצוי כעת בשלבים הראשונים של אבחון, אך מידת התאמתו לטיפול טרם נקבעה.

בהתייחסו לעבירות הנידונות, הנאשם לקח אחריות חלקית בלבד לביצוען, אם כי הביע חרטה על מעשיו. לדבריו בכל המקרים היה תחת השפעת אלכוהול. הוא מסר כי ביצע את עבירות ההצתה על רק תסכול וכעסים, לאחר שאמו העליבה אותו, וכי הריהוט ששרף היה ריהוט ישן של אמו. הוא לא זכר כי קילל, שלל יחס גזעני כלפי העדה האתיופית וטען כי לרוב יחסיו עימם תקינים.

קצינת המבחן התרשמה כי הנאשם המתוסכל, על רקע מצוקותיו האישיות והכלכליות,  נוהג בצורה אימפולסיבית, מתקשה לווסת את דחפיו ומוצא בטיפה המרה דרך מפלט בתסכוליו ובמצוקותיו. לפיכך, ביקשה לדחות את הדיון לארבעה חודשים נוספים, בהם ימשיך הטיפול בנאשם במסגרת היחידה להתמכרויות, ויוגש תסקיר משלים בעניינו.

ייאמר כבר עתה, כי לאחר שנשמעו הטיעונים לעונש, איני רואה לדחות את מתן גזר הדין כדי לקבל תסקיר משלים בענינו של הנאשם.

4.         ראיות מתיק החקירה

א. המאשימה הגישה תמונות שצולמו בזירת האירוע השלישי, ותיעדו את הבנין, החניה והנזקים שנגרמו בגינו.